ספירת העומר – זמן קנין התורה

🌾 ספירת העומר – ימי בניין האדם לקראת קניין התורה

המהר"ל מפראג מבאר ש־מ"ט ימי ספירת העומר שקודמים למתן תורה אינם אלא תהליך הדרגתי של בניין האדם – הכנה ראויה ליום החמישים, יום מתן תורה. ימים אלו מקבילים ל־מ"ח קנייני התורה שמנו חז"ל במסכת אבות (פרק ו), והתורה נקנית בהם דווקא.

ביום החמישים, מגיע האדם שלם יותר – לאחר שעבר מסע של התקדשות והתבוננות פנימית, ומתייצב לקבל את התורה לא רק בשמיעה אלא בקניין נפשי ממשי.

רבי אליהו אליעזר מישקובסקי זצ"ל כתב כי מנהגו של רבי ישראל מסלנט היה לעסוק בכל אחד מימי הספירה בקניין אחד מהקניינים, וביום המ"ט לחזור על כולם. כן נהג גם הסבא מקלם, רבי שמחה זיסל זיו זצ"ל, והטעים את ההיבט המוסרי שבקניין התורה.

גם בדורנו, רבים נוהגים ללמוד בכל יום מימי הספירה קניין אחד ולעבוד עליו, בלימוד ובהפנמה פנימית. כך הופכת ספירת העומר ממניין של ימים – למסע של תיקון ותכלית.

להלן טבלה מסודרת ומקצועית של מ"ח קנייני התורה בצירוף ימי ספירת העומר – לכל יום קניין אחד, עם אפשרות להוספת תובנה או קבלה יומית:

🔖 ביום ה-49: חזרה על כל 48 הקניינים והתבוננות בדרך הרוחנית שעברנו. 

💧 באר מים חיים – קנייני התורה במדרש 

במדרש שיר השירים (פרשה ד) נאמר:

"מעין גנים באר מים חיים…"
אמר רבי יוחנן: ארבעים ושמונה פעמים כתיב בתורה 'באר' – כנגד ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
הדא הוא דכתיב: מעין גנים, באר מים חיים.

הוסיף רבי עזריה: "זה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר – עד שתהא הלכה יוצאת כמין לבנון".
ואמר רבי תנחומא: "זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר – עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים".

נראה מתוך דבריהם שיש להבחין בין באר לבין באר מים חיים: באר רגילה צריכה מילוי, אך באר מים חיים נובעת מעצמה – מקורה פנימי, והיא חיונית ותוססת תמיד. כך היא התורה – אם אינה 'מן השפה ולחוץ' אלא חודרת את עומק הנפש, הרי היא באר מים חיים, נובעת ואינה נפסקת.

🕯 "כל שבירת הרצון – אבן אחת מרצפת העזרה"

מרנא ה"חזון איש" זצ"ל (קובץ אגרות, חלק ג, אגרת טו) ביאר כך:

"כל שבירת הרצון היא אבן אחת מאבני רצפת העזרה לבניין החיים בקודש. […]
אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה – והמיתה כאן היא שבירת המידות, הריגת החיים השטחיים, המולידה את החיים הפנימיים.
ככל שהאדם מרבה לשבור את מידותיו – מרבה חיים."

מידותיו של האדם – עצם טבעו, עורקיו הפנימיים – הן גם המכשול הגדול ללימוד תורה אמיתי. המנצח את מידותיו, זוכה להפוך את לימודו ממילים למים חיים – ומטהרו הופך לאילן שתול על פלגי מים.

🔑 מים – מח, חם, חיים

המ'ים ח'יים, רומזים ל"מח" – לשכל הזך, ול"חם" – חום הלב. רק כאשר השכל והלב פועלים יחד, נוצרת תנועה אמיתית של חיים.

הרי שהתורה – אם תקנה על ידי ארבעים ושמונה הקניינים – היא לא רק לימוד, אלא צמיחה, לא רק דעת אלא חיים.

"והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א').