המהר"ל מפראג מבאר ש־מ"ט ימי ספירת העומר שקודמים למתן תורה אינם אלא תהליך הדרגתי של בניין האדם – הכנה ראויה ליום החמישים, יום מתן תורה. ימים אלו מקבילים ל־מ"ח קנייני התורה שמנו חז"ל במסכת אבות (פרק ו), והתורה נקנית בהם דווקא.
ביום החמישים, מגיע האדם שלם יותר – לאחר שעבר מסע של התקדשות והתבוננות פנימית, ומתייצב לקבל את התורה לא רק בשמיעה אלא בקניין נפשי ממשי.
רבי אליהו אליעזר מישקובסקי זצ"ל כתב כי מנהגו של רבי ישראל מסלנט היה לעסוק בכל אחד מימי הספירה בקניין אחד מהקניינים, וביום המ"ט לחזור על כולם. כן נהג גם הסבא מקלם, רבי שמחה זיסל זיו זצ"ל, והטעים את ההיבט המוסרי שבקניין התורה.
גם בדורנו, רבים נוהגים ללמוד בכל יום מימי הספירה קניין אחד ולעבוד עליו, בלימוד ובהפנמה פנימית. כך הופכת ספירת העומר ממניין של ימים – למסע של תיקון ותכלית.
להלן טבלה מסודרת ומקצועית של מ"ח קנייני התורה בצירוף ימי ספירת העומר – לכל יום קניין אחד, עם אפשרות להוספת תובנה או קבלה יומית:
יום הספירה | קניין התורה | מקום לרשום תובנה או קבלה |
---|---|---|
1 | בתלמוד | |
2 | בשמיעת האוזן | |
3 | בעריכת שפתיים | |
4 | בבינת הלב | |
5 | באימה | |
6 | ביראה | |
7 | בענווה | |
8 | בשמחה | |
9 | בטהרה | |
10 | בשימוש חכמים | |
11 | בדקדוק חברים | |
12 | בפלפול התלמידים | |
13 | ביישוב | |
14 | במקרא | |
15 | במשנה | |
16 | במיעוט סחורה | |
17 | במיעוט דרך ארץ | |
18 | במיעוט תענוג | |
19 | במיעוט שינה | |
20 | במיעוט שיחה | |
21 | במיעוט שחוק | |
22 | באורך אפיים | |
23 | בלב טוב | |
24 | באמונת חכמים | |
25 | בקבלת הייסורים | |
26 | המכיר את מקומו | |
27 | והשמח בחלקו | |
28 | והעושה סייג לדבריו | |
29 | ואינו מחזיק טובה לעצמו | |
30 | אהוב | |
31 | אוהב את המקום | |
32 | אוהב את הבריות | |
33 | אוהב את הצדקות | |
34 | אוהב את המישרים | |
35 | אוהב את התוכחות | |
36 | ומתרחק מן הכבוד | |
37 | ואינו מגיס לבו בתלמודו | |
38 | ואינו שמח בהוראה | |
39 | נושא בעול עם חברו | |
40 | ומכריעו לכף זכות | |
41 | ומעמידו על האמת | |
42 | ומעמידו על השלום | |
43 | ומתיישב לבו בתלמודו | |
44 | שואל ומשיב | |
45 | שומע ומוסיף | |
46 | הלומד על מנת ללמד | |
47 | והלומד על מנת לעשות | |
48 | המחכים את רבו והכוונת שמועתו והאומר דבר בשם אומרו |
🔖 ביום ה-49: חזרה על כל 48 הקניינים והתבוננות בדרך הרוחנית שעברנו.
במדרש שיר השירים (פרשה ד) נאמר:
"מעין גנים באר מים חיים…"
אמר רבי יוחנן: ארבעים ושמונה פעמים כתיב בתורה 'באר' – כנגד ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם.
הדא הוא דכתיב: מעין גנים, באר מים חיים.
הוסיף רבי עזריה: "זה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר – עד שתהא הלכה יוצאת כמין לבנון".
ואמר רבי תנחומא: "זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר – עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים".
נראה מתוך דבריהם שיש להבחין בין באר לבין באר מים חיים: באר רגילה צריכה מילוי, אך באר מים חיים נובעת מעצמה – מקורה פנימי, והיא חיונית ותוססת תמיד. כך היא התורה – אם אינה 'מן השפה ולחוץ' אלא חודרת את עומק הנפש, הרי היא באר מים חיים, נובעת ואינה נפסקת.
מרנא ה"חזון איש" זצ"ל (קובץ אגרות, חלק ג, אגרת טו) ביאר כך:
"כל שבירת הרצון היא אבן אחת מאבני רצפת העזרה לבניין החיים בקודש. […]
אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה – והמיתה כאן היא שבירת המידות, הריגת החיים השטחיים, המולידה את החיים הפנימיים.
ככל שהאדם מרבה לשבור את מידותיו – מרבה חיים."
מידותיו של האדם – עצם טבעו, עורקיו הפנימיים – הן גם המכשול הגדול ללימוד תורה אמיתי. המנצח את מידותיו, זוכה להפוך את לימודו ממילים למים חיים – ומטהרו הופך לאילן שתול על פלגי מים.
המ'ים ח'יים, רומזים ל"מח" – לשכל הזך, ול"חם" – חום הלב. רק כאשר השכל והלב פועלים יחד, נוצרת תנועה אמיתית של חיים.
הרי שהתורה – אם תקנה על ידי ארבעים ושמונה הקניינים – היא לא רק לימוד, אלא צמיחה, לא רק דעת אלא חיים.
"והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח" (תהילים א').
בדיקת שופר מקצועית עם תעודת כשרות | תיקון ושדרוג שופרות סגור
שופרות מהדרין יודאיקה
מצוינות והידור נפגשים
שלום וברכה! מחפשים שופר מושלם או תשמישי קדושה איכותיים?
אנחנו כאן בשבילכם! מוזמנים לשאול כל שאלה, לקבל ייעוץ אישי ולמצוא את המוצר שמתאים בדיוק בשבילכם. כתבו לנו כאן ונשמח לעזור!