קריאת מגילה ותקיעת שופר בין השמשות בשבת

📜 שאלת היום – קריאת מגילה ותקיעת שופר בין השמשות בשבת

🔊❓ שאלה:

כידוע, חז"ל אסרו לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת, מחשש "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים" (ראש השנה כט.).

וקשה:
מדוע לא חייבו חכמים לתקוע לפחות בין השמשות? הרי לא גזרו על שבות (איסורי דרבנן) בזמן בין השמשות במקרים מסוימים, ובפרט לצורך מצווה. ואם כן, כאשר חל ראש השנה בשבת, לכאורה היה ראוי לתקוע לפחות בין השמשות, כדי לצאת ידי ספק במצווה דאורייתא.

תקנת רבה – שופר, לולב ומגילה

הגמרא מבארת כי לא רק תקיעת השופר נדחתה בשבת, אלא גם נענוע לולב וקריאת מגילה (ראש השנה כט., סוכה מג., מגילה ד.) נאסרו בשבת מאותה סיבה – "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", כפי שגזר רבה.

לגבי לולב, בוודאי עולה השאלה המקבילה לשופר.

ואפילו לגבי מגילה – קריאת מגילה היא מצוות עשה מדברי קבלה, שהיא מצווה חשובה מאוד שמבטלים בשבילה עבודת בית המקדש ותלמוד תורה, וודאי נחשב שבות במקום מצווה.
אם כן – מדוע לא נקיימה בין השמשות טרם התקדש פורים בשבת?

🔎 פינת המידע – קרן זווית

אבוה דשמואל

אתמול למדנו כי שמואל האמורא היה כהן מיוחס דרך אביו.

אביו כונה "אבוה דשמואל" ולא בשמו המקורי אבא בר אבא.

על פי סדר הדורות, שמו של אביו של שמואל היה אבא בר אבא, אך מכיוון שנפטר בלידת אביו, קראו לו על שם אביו, שהיה קרוי אבא.

❓ נשאלת השאלה:
מדוע הוא כונה בכל הש"ס "אבוה דשמואל" ולא בשמו המקורי?

❓ הרי כל העניין היה להקים שם לאביו שנפטר בלידתו, שהיה קרוי "אבא", ואם כן – מדוע שמו לא נשתמר בש"ס?

💬 נשמח לשמוע את דעתכם!
🌟 יום נפלא! 🌟