אלא בקרן הכבשים הכפוף בלבד – שופר של ראש השנה

נוסח המשנה

המשנה (ראש השנה פ"ג מ"ב) אומרת: "שופר של ראש השנה של יעל פשוט, ופיו מצופה זהב... ושל יובל של כבשים כפוף." כלומר: שופר של ראש השנה – של כבש, כפוף. שופר של יובל (שנת היובל) – גם כן של כבש, אבל פיו מצופה זהב.

ההבדל בין כפוף לפשוט

הקרן של כבש (איל) – כפופה באופן טבעי. הקרן של יעל (עז הר) – ישרה ופשוטה. לראש השנה – מצוה מן המובחר לתקוע בכפוף, שכן הכפיפה מסמלת כניעה והכנעה לפני הבורא.

מדוע לא פרה?

המשנה פוסלת שופר של פרה בראש השנה. הסיבה: "לפי שאין קטגור נעשה סניגור" – אין ראוי להביא זכר לחטא העגל ביום שבו אנו מבקשים זכות לפניו. הרמב"ם פסק כן להלכה.

שיטת רש"י ושיטת הרמב"ם

רש"י – "זכרים" שבמשנה הכוונה לזכרי הכבשים בלבד. רמב"ם – "זכרים" הכוונה לכל בהמה זכר שקרנה כפופה. להלכה, רוב הפוסקים נקטו כרמב"ם שמותר גם בשופרות מאנטילופה (קרן כפופה), יעלים ושאר בהמות כשרות.

מסקנה מעשית

שופר כשר לראש השנה: בהמה טהורה (לא פרה), קרנה – רצוי כפופה. מצווה מן המובחר: שופר של איל, זכר לעקידת יצחק. בדיעבד: כשרים גם שופרות של עיזים, אנטילופות וחיות טהורות אחרות.