הלכות תקיעת שופר

מצוות שמיעת קול שופר

שמיעת קול שופר בראש השנה היא מצווה מהתורה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט, א'). על כל אחד מישראל מוטלת חובה לשמוע את קול השופר ביום הראשון של ראש השנה (ובחוץ לארץ – בשני הימים), וכאשר חל ראש השנה בשבת אין תוקעים כלל.

המשמעות הרוחנית של קולות השופר

חכמינו ז"ל לימדו שקולות השופר נושאים עמם מסרים רוחניים עמוקים:

• תקיעה – קול שלם ופשוט, המסמל שמחה, שלמות ושיא הביטחון בה'.
• שברים – שלושה קולות שבורים, המבטאים יבבה ותחינה, כאדם הגועה בבכי.
• תרועה – תשעה קולות קצרים ורצופים, כנאנח מכאב ותחנונים.

סדר התקיעות

מן הדין יש לשמוע לפחות שלושה סדרי קולות: תשר"ת, תש"ת ותר"ת. רבי אבהו תיקן לתקוע שלושים קולות כדי לצאת ידי כל הדעות. לפי מסורת הקבלה נוהגים לתקוע מאה קולות, ועל כן נהגו רוב קהילות ישראל להשלים למאה תקיעות בסיום התפילה.

זמן קיום המצווה

זמן מצוות תקיעת שופר הוא ביום, מהנץ החמה ועד צאת הכוכבים. בדיעבד אם תקע לפני הנץ לא יצא ידי חובה. לכתחילה נוהגים לתקוע במהלך תפילת מוסף.

חיוב האישה

תקיעת שופר היא מצות עשה שהזמן גרמא, ולכן נשים פטורות מן הדין. עם זאת, המנהג הרווח הוא שנשים שומעות תקיעת שופר ומברכות, ויש פוסקים הסוברים שאף יוצאות ידי חובה.

הברכות על תקיעת שופר

התוקע מברך לפני התקיעות שתי ברכות: "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". השומעים עונים אמן אחר כל ברכה, ואין לדבר בין הברכות לתקיעות ובין תקיעה לתקיעה בתוך הסדר.

כוונת השומע והתוקע

מצוות צריכות כוונה. על כן, הן התוקע והן השומע צריכים לכוון לשם קיום המצווה. אם תקע ושמע ולא כיוון – לא יצא ידי חובה, ויש לחזור ולשמוע.

כשרות השופר

מצווה מן המובחר להשתמש בשופר של איל, זכר לעקידת יצחק. כשר גם שופר של שאר בהמות טהורות, פרט לפרה. השופר צריך להיות שלם ולא סדוק במקום שמשנה את הצליל. לכן חשוב לרכוש שופר מאושר ולבדוק את כשרותו לפני ראש השנה.