האם שופרות ממרוקו כשרים? פסיקת הפוסקים
האם יש חשש פסול בשופרות שנעשו מקרנות שנשחטו על ידי מוסלמים? פוסקי הדור – הבד"ץ, הרב לנדא ועוד – ענו על השאלה בפסיקה ברורה.
השאלה שרבים שואלים
חלק ניכר מן השופרות הנמכרים בישראל עשויים מקרנות של כבשים ממרוקו. בהתחשב בכך שחלק מן הבהמות נשחטות על ידי מוסלמים (שחיטה לא-כשרה לפי ההלכה), שאלו רבים: האם יש חשש שהשופר עצמו פסול?
שורש השאלה ההלכתית
השאלה נובעת מן הדיון בשולחן ערוך: האם שופר של בהמה שנשחטה שחיטה פסולה ("נבלה") – כשר לתקיעה? הפוסקים חילקו בין שופר שנשחטה בהמתו ב"נבלה" – שאז יש דיון, לבין קרן בהמה שנשחטה שחיטת גוי – שם רוב הפוסקים מתירים.
פסיקת הגדולים
כמה מגדולי הדור פסקו במפורש בשאלה זו:
- הבד"ץ העדה החרדית – פסקו שאין חשש הלכתי בשופרות ממרוקו, ושמותר להשתמש בהם לכתחילה.
- הרב ניסים קרליץ זצ"ל – אישר שאין בשופרות אלו שום פסול.
- הרב אפרים אריאל בוקוולד – כתב תשובה מפורטת שמבססת את ההיתר על יסוד הלכתי מוסכם.
הסברת ההיתר
הקרן עצמה – לפני שנהפכה לשופר – אינה בגדר "אוכל" ואינה חלק מן הבשר. לכן, גם אם הבהמה נשחטה שחיטה לא-כשרה, הקרן כשרה. השופר עשוי מהקרן, לא מהבשר – ולכן כשרות הבהמה אינה קובעת לכשרות השופר.
מסקנה
שופרות ממרוקו – כשרים לכתחילה, על פי פסיקת הבד"ץ, הרב לנדא ועוד. אין צורך להחמיר בנושא זה, ורוב השופרות הנמכרים בישראל מקורם ממרוקו וממדינות מוסלמיות אחרות. הגדולים אישרו – ואפשר להסתמך על כך בנחת.